רש"י על ויקרא כ׳:ג׳

1 אתן את פני. פְּנַאי שֶׁלִּי — פּוֹנֶה אֲנִי מִכָּל עֲסָקַי וְעוֹסֵק בּוֹ שם:

2 באיש. וְלֹא בַצִּבּוּר שם, שֶׁאֵין כָּל הַצִּבּוּר נִכְרָתִין:

3 כי מזרעו נתן למלך. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ דברים י"ח, בֶּן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ מִנַּיִן? תַּ"ל כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ, זֶרַע פָּסוּל מִנַּיִן? תַּ"ל בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ ספרא; סנהדרין ס"ד:

4 למען טמא את מקדשי. אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת לִי, כִּלְשׁוֹן וְלֹא יְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשַׁי ויקרא כ"א: